יום אחד לקחו שתי נשים צעירות את האהבה הכי הכי גדולה שלהן, והפכו אותה לעסק.
כך מתחיל סיפורו של כל מיזם מצליח, שמתבסס על משהו שעושים מכל הלב, וככה זה גם במקרה של מרכז הל"ב של אפרת ושרית – אימפריה קטנה בהתהוות בתחום הצהרונים, שמפעילה שני מרכזים, כולם בצפון תל אביב.
אפרת (34) בעלת תואר ראשון במדעי המדינה ותואר שני במדיניות ציבורית, ושרית (41) גננת ומורה לחינוך גופני, עסקו במשך שנים בתחום החינוך הלא פורמלי, בהדרכה, הפעלה וריכוז של מסגרות חינוכיות, ויום אחד החליטו ליצור עולם משלהן.
״אני מאוד אוהבת ילדים. אני עובדת בתחום החינוך כמעט 20 שנה, כגננת, כמדריכת חוגים, מפעילת ימי הולדת, כמנהלת צהרונים. כעת אני מפעילה מערכת חינוכית משמעותית ויש לי את הזכות לתת לילדים את כל הידע, הכיף, האהבה – כל מה שצברתי ב-20 השנה האחרונות״ מספרת שרית, פצצת אנרגיה ג׳ינג׳ית שסוחפת בהתלהבות שלה.
ביחד, עם הרבה אמונה, השקעה, ואהבה לתחום, הן הדפו חברות ענק בתחום החינוך הלא פורמלי והקימו צהרון חם וביתי בבי"ס היסודי ישגב ברמת החייל. צהרון המתבסס על גישה חינוכית דמוקרטית, הפעלות מושקעות והרבה יחס אישי לילדים. השנה, לאחר מספר שנות פעילות מוצלחות, ושם שהולך לפניהן, פנו אליהן בבקשה לפתוח צהרונים במקומות נוספים.
ומה עוד השתנה השנה?
גם שרית וגם אפרת הפכו לאמהות בעצמן, ואת כל ההיערכות לשנה הלימודים החדשה עשו עם תינוקות על הידיים.
בקיץ 2017, שבו הרפורמה של כחלון וחוק הצהרונים* טלטלו את כל מערכות יום הלימודים הארוך, אפרת הייתה בחופשת לידה ושרית, אם יחידנית, חבקה תינוק בן חצי שנה.
עם שני תינוקות במנשא וכמעט ללא עזרה, הן תקתקו מערכות חינוכיות, חרשו את כל תל אביב בחיפוש אחר המדריכים הכי טובים, ובשיא הלחץ פתחו גם צהרון נוסף.
היום, חצי שנה אחרי, כשהכל מתנהל על מי מנוחות, הן יושבות תחת עצי התפוז, נושמות לרווחה, ומדברות על שלושת הבייביז שלהן: אימרי, אורי ועולם הצהרונים שיצרו.
איך צלחתן את התקופה המטלטלת שלאחר הלידה, כשבמקביל יש לכן עסק לנהל?
״לפתוח ולתחזק עסק זה לא פשוט בכלל. זה עוד יותר קשה כשאת צריכה להפעיל את העסק בהריון ובמהלך חופשת הלידה, וזה היה מורכב מאוד – במיוחד במצב שלי. אני אם יחידנית לאימרי, ללא משפחה קרובה. יומיים אחרי שהתבשרתי על ההריון, קיבלנו בשורה קשה על מצבה של אימי. היא נפטרה חודשיים לפני הולדתו של אימרי, מבלי לפגוש אותו, את הנכד הראשון שלה״ – מספרת שרית בכאב. ״מה שנתן לי את הכוח להמשיך ולתפקד זה הוא. בחרתי להתמקד בו ובחיים, לחייך ולחשוב רק טוב. ״
רגע קשה נוסף שהיא מתארת היה כשהיא הגיעה הביתה, מבית החולים. ״הגעתי לבית המבולגן, עם תינוק בן מספר ימים ואין מי שיעזור לי. אין אפילו מי שיחזיק אותו לרגע. אלה היו רגעים קשים. ישבתי איתו על הכסא וחשבתי מה אני עושה. ואז שוב – בחרתי להתמקד בו! אני אמא, ויש לי תינוק מדהים, וזה מה שהכי חשוב. ילד זה מזל וברכה, לא אתן לקשיים להפריע. האמנתי שצריך לחשוב רק טוב והכל יסתדר בסוף״.
אורי של אפרת נולד בקיץ, בדיוק בתקופה של ההערכות לשנה החדשה, שהייתה מורכבת במיוחד תחת האילוצים החדשים של רפורמת הצהרונים של כחלון. חופשת לידה ותקופת התאוששות והסתגלות לא הייתה לה כלל, ומרגע שיצאה מבית החולים היא הייתה צריכה לג׳נגל בין התינוק החדש והעסק שלהן. ״אני פריק קונטרול. ואחרי הלידה הייתי במצב חדש עבורי, ולא הצלחתי להשתלט על הכל, כרגיל. זה תסכל אותי מאוד״.
מה הדבר שהכי נחוץ בשביל לשלב בין עסק מצליח לבין האימהות?
אפרת: הכי חשוב זה להגדיר גבולות לעצמך – כשאת עובדת, את רק עובדת. תקומי בשש בבוקר אם צריך, בימי חול, קחי בייביסיטר כשצריך ותעבדי עד הלילה. אבל כשאת נמצאת עם הילד והמשפחה שלך – את רק איתם. לנסות לעשות הכל בו זמנית זה להפסיד בשתי החזיתות.
שרית: לאהוב מאוד את מה שאת עושה. כמה שזה נשמע קלישאה – זה הלב של העניין. אני באמת אוהבת את העבודה שלי. מצאתי את מה שאני הכי טובה בו והכי אוהבת בחיים. את לא יכולה להפסיד אם זו הגישה שלך.
הטיפים של אפרת ושרית לארגז הכלים של אמא:
- כשאת עצמאית ובהריון, תכנני מראש מה יהיה כשתהיי בחופשת הלידה: מי יחליף אותך, מה יהיו הסמכויות שלו, מי יפקח על העסק, מי יהיה בקשר מול הלקוחות. אל תחכי ללידה ואל תתני ליד הגורל להחליט מה יהיה.
- לקבל עזרה. אם זה מבן זוג, הורים, חברים או מטפלת. תדעי לקבל ולבקש כשצריך.
- להאמין שיהיה טוב, לא לתת לפחדים להפריע ולחשוב רק חיובי.
לא ניתן להגיב