אחרי הבחירות האחרונות, עם התחזקות המפלגות הדתיות והחרדיות, שוב עלתה לכותרות סוגיית סעיף הנכד. כזכור, בשנת 2020 סמוטריץ׳ העלה לסדר היום בכנסת הצעה לתיקון חוק השבות וביטול סעיף הנכד.
ההצעה גררה תגובות סוערות בקרב המתנגדים וירדה מהפרק – עד לאחרונה, כשהמפלגות הדתיות עלו לשלטון, והחלו לדרוש שוב שינוי בחוק השבות, במטרה למנוע עלייה של אנשים שהם דור שלישי ליהודים.
חוק השבות – הרקע ההיסטורי
בשנת 1950, קצת לאחר קום המדינה, נחקק חוק השבות, המעניק לכל יהודי את הזכות להגיע לישראל ולקבל בה מעמד של אזרח.
חשוב לציין שבחוק מפורטות 3 הסתייגויות שמונעות מהמבקש לקבל אזרחות על אף יהדותו:
המבקש פועל נגד העם היהודי, המבקש עלול לסכן את בריאות הציבור או בטחון המדינה או בעל עבר פלילי העלול לסכן את שלום הציבור.
נוסח החוק המקורי לא ענה על השאלה המהותית ביותר – מיהו אותו יהודי שזכאי לקבל אזרחות ישראלית.
בשנת 1970 נוסף לחוק השבות סעיף 4א.
סעיף זה מעניק את הזכויות המפורטות בחוק השבות לבן/בת זוג של יהודי, בן ונכד ליהודי, וזאת ללא קשר לשאלה האם היהודי עדיין בחיים והאם הוא עולה יחד עם קרוביו לישראל או לא.
סימוכין היסטורי – מוסרי לסעיף 4א, שנקרא סעיף הנכד, הוא תורת הגזע של גרמניה הנאצית.
על פי חוקי נירנברג, אותם האנשים – בן/בת זוג ליהודי, בן ונכד – הוגדרו כיהודים ועליהם חלו כל הסנקציות של הנאצים, כולל רצח.
במילים פשוטות ישראל עשתה צדק היסטורי, ופתחה את הדלת לכל האנשים שהיו מספיק יהודים בעיני הנאצים והיו נידונים למוות בגרמניה הנאצית.
בשנים האחרונות כאמור, המפלגות החרדיות ומפלגת הציונות הדתית דורשות לבטל את סעיף הנכד ולהגדיר מחדש את חוק השבות, מהלך שיהווה פגיעה בסטטוס קוו בן עשרות שנים, פגיעה בעקרונות הציונות עליהם הוקמה המדינה, נתק בין ישראל לקהילות יהודיות ברחבי העולם והפיכה של מדינת ישראל למדינת הלכה.
יותר מכל ההשלכות האלה – ביטול סעיף הנכד יהיה תחילתו של הסוף שלנו.
סעיף הנכד – הוא עניין מורכב מאוד
כשמתרגמים את החוק הקר להוויה אנושית סבוכה מבינים עד כמה העניין מורכב.
סעיף הנכד היה עבורי מציאות – מציאות יומיומית במשך הרבה שנים. סעיף הנכד אתגר אותי מדי יום ביומו, בשנים בהן עבדתי בסוכנות היהודית כמדריכה של בני נוער עולים, שרובם עלו לארץ מתוקף סעיף הנכד.
עכשיו שימו בצד את כל מה שסיפרתי עד עכשיו.
כל מה שסיפרתי עד עכשיו – כבר לא רלוונטי לשנת 2023.
תוכנית סל״ה נסגרה כבר לפני שנים כי כבר אין מי שיעלה.
הדיון על סעיף הנכד כבר לא משמעותי בכל הנוגע למדינות חבר העמים, כי מספר זכאי העלייה על פי סעיף הנכד הולך ופוחת, ומספר העולים בפועל הוא זניח.
האם האנשים המעטים שעולים בתקופה זו ממדינות חבר העמים, מתוקף סעיף הנכד, יש להם זיקה מספקת ליהדות ולישראל על מנת שניתן להם אזרחות? אני מנחשת שלא.
האם אנחנו צריכים להשאיר את סעיף הנכד עבור אנשים אלה? כנראה שלא.
אבל חשוב מאוד להבין – זה כבר לגמרי לא העניין. אולי כן מוצדק למנוע בימינו התאזרחות של אנשים בעלי קשר כה רופף ליהדות. אולי כן, אולי לא. זה פשוט לא משנה עכשיו, כשמדובר במספר כה זניח של זכאי עלייה.
ביטול סעיף הנכד – המשמעות האמיתית
המשמעות של סעיף הנכד היא עצומה כשמדובר בקשרים עם קהילות יהודיות ברחבי העולם, ובמיוחד עם הקהילות היהודיות בארה״ב, אלה שתורמות כספים לישראל ומתחזקות לובי פרו ישראלי חזק בפרלמנט.
ביטול סעיף הנכד יהווה קרע מוחלט וסופי עם הפדרציות היהודיות, שהן החמצן של ישראל. בלעדיהן, אין אותנו, בטווח הרחוק.
עבדתי 10 שנים בפרוייקט תגלית, מיזם מטורף בן 25 שנה, שמושקעים בו מיליארדים. פרוייקט שפועל מטעם משרד ראש הממשלה, כי הוא הפעילות הכי חשובה שישראל עושה כדי להבטיח את המשך קיומה.
קודי קופון סודיים לעשרות חנויות אונליין מחכים לך בערוץ הטלגרם ובקבוצת הוואטס אפ שלנו. ותוודאי שאת עוקבת אחרינו באינסטגרם , שם אנחנו מחלקים כרטיסים לאטרקציות במתנה ומוצרים.
(אין טלגרם? הצטרפי לניוזלטר שלנו ונשלח לך את כל הקודים למייל:
רוצה לבקש קופון לאתר כלשהו? כתבי בקבוצת הפייסבוק שלנו ונדאג לך.
לא ניתן להגיב