קריאות החרם על shein ותובנות על הרגלי השופינג שלנו

קריאות החרם על shein וכמה תובנות חשובות על הרגלי השופינג שלנו:

אחד הנושאים המדוברים בשבוע האחרון הוא התחקיר של ערוץ הטלויזיה הבריטי צ׳אנל 4 על המתרחש במפעלים של חברת האופנה shein הסינית. כתבה בת 50 דקות חשפה את התנאים המזעזעים בהם עובדים האנשים במפעלים אלה, החל מתנאים פיזיים ומנטליים קשים ועד לשכר זעום וקנסות עצומים שניתנים על אי עמידה ביעדים וטעויות.

הכתבה עשתה גלים גם בישראל. גם אצלנו נשמעות קריאות להחרים את חברת האופנה, הכה אהובה ופופולרית.

האם התחקיר וממצאיו הם מפתיעים? ובכן – לא.

אני כאן רק להזכיר שאין חדש תחת השמש, וגם לפני שנה, בנובמבר 2021, נחשפו עדויות של עובדי המפעלים של shein לגבי המשמרות הבלתי נגמרות, תנאי העבודה הקשים, הצפיפות, והתגמול הזעום.

עוד נשמעו בעבר עדויות על כך שהחברה מעסיקה בין היתר גם קטינים, בני נוער ואפילו ילדים, בשכר עוד יותר נמוך מאשר את העובדים המבוגרים, וגם זה לא חדש.

אמנם הרשת שנמצאת על המוקד כרגע היא shein, אבל להזכירכן – גם כלפי רשתות אופנה בינלאומיות אחרות נשמעו האשמות מבוססות דומות בעבר.

האם החרם הגדול של shein הוא בדרך?

מלקחי העבר ניתן לראות שהתחקירים האלה יוצרים גל של זעזוע בקרב הצרכניות וקריאות לחרם, ששוככים לקראת השקת קולקציה חדשה.

עם כל הרצון הטוב לעשות צדק ולשפר את תנאי ההעסקה של אותם עובדי מפעלים, אנחנו פשוט באופן טבעי שוקעים חזרה בחיי היומיום שלנו, וזוהי הפסיכולוגיה האנושית, שמאפשרת לנו להמשיך להתקיים – יש גבול לכמה דברים מטרידים בן אדם יכול לשמוע, עד שהוא באופן טבעי ידחיק אותם כדי להמשיך בחייו, ע״ע הזוועות באוקראינה.

הכירו את האתר https://goodonyou.eco/ שהוא מיזם שנוסד בשנת 2015 באוסטרליה, ומטרתו לבדוק ולדרג את הפעילות של מותגי האופנה הבינלאומיים הגדולים על פי סקאלות של יחס לעובדים, פגיעה בבעלי חיים, פגיעה באיכות הסביבה. לאחר דירוג הפרמטרים, האתר נותן ציון של 1 מתוך 5.

shein נמצא בתחתית הרשימה, עם הציון 1, כשנכשל בכל תחום. המותגים מנגו וזארה להשוואה קיבלו ציון 2 מתוך 5, וצוינו כ״משתדלים״.

shein ואני

לרשת shein יש תוכנית שותפים, כמו למרבית רשתות האופנה, ובלוגריות אופנה ישראליות רבות משתתפות בה. תוכנית שותפים להזכירכן, זה שיתוף פעולה בין מותג לבין בלוגר או יוצר תוכן, לפיו המותג משלם עמלות ליוצר בגין רכישות שהגיעו מקישור או קוד מזוהה שלו.

אגלה לכן שתוכניות השותפים תורמות חלק משמעותי לפרנסה שלי, ואני עובדת עם מספר מותגים באופן הזה, גם בתחום האופנה, גם בארץ וגם בחו״ל.

עם זאת, שיתוף פעולה שכזה עם shein לא עניין אותי עד כה.

מודל השיווק האגרסיבי שלהם, הפיד של האתר שלא נגמר ושואב אותך פנימה, הזמן שהם מאלצים אותך לבלות באתר שלהם – כל אלה לא עשו לי טוב, כשנכנסתי לאתר. המודל הזה מרגיש לא הוגן, מוגזם, משפיע לרעה פסיכולוגית (עליי, בכל אופן) ולכן החלטתי לא לחבור אליהם.

מעבר לכך אני מאמינה מאוד ברכישה חכמה של פריטי אופנה –

לקנות מעט פריטים אך כאלה שמדוייקים לנו, שיושבים טוב על הגוף ונותנים לנו תחושה טובה. ״בגד טוב״, מונח השגור בפי פאשניסטות, הוא כזה שנותן תחושה טובה לזו שלובשת אותו, ואותו בגד יכול להיות יקר אבל יכול להיות גם זול. אני מעודדת כל אחת לגלות ולפתח את הטעם והסטייל שלה, לקנות ״רק מה שצריך״ ולהנות מהתהליך, הפריטים והתוצאה.

צילום אילוסטרציה. pixabay

השופינג המאסיבי ואנחנו

הבעיה העיקרית היא לא מה שגילינו על המפעלים של shein. זאת אומרת כן, המחיר שמשלמים האנשים המסכנים של העולם השלישי על החזירות שלנו זו כן הבעיה העיקרית, אבל בעצם זו התוצאה. והסיבה היא, ובכן – החזירות שלנו.

תמיד אהבתי שופינג. מי לא, בעצם. את באה לקניון, נכנסת ל – 2-3 חנויות בגדים, אוספת לך בנחת 4-5 פריטי לבוש, אולי קונה בסוף 2-3 מהם. כל הסיבוב הזה לוקח לך שעתיים שלוש מהנות, של טיול טרפויטי בקצב שלך בין חנויות בגדים.

ואז הגעתי לניו יורק, נכנסתי לחנות בגדים – נקרא לבניין בן ה-6 קומות של ה-hm חנות בגדים – ונחרדתי. לא נהניתי שם. הרגשתי עומס רגשי ואחרי כמה דקות יצאתי.

ואז נכנסתי, בהמלצת דודתי האמריקאית, לחנות הדיסקאונט העצומה בדאונטאון במנהטן century 21, קומות על גבי קומות של מליוני פריטי אופנה של מעצבים במחירי רצפה, ושם הבנתי שהבעיה האמיתית היא החזירות שלנו. של האמריקאים, ובעצם של האנושות, כי האמריקאים ם נותנים את הטון.

בלתי נתפס כמה פריטים היו שם ובלתי נתפס כמה פריטים העמיסה כל אישה אל עגלת הקניות הענקית שאספה בכניסה. הו גאד. פלאשבק קצר לרגעים האלה ואני מרגישה התקף חרדה עולה לי בגרון.

כל פריטי המותגים והמעצבים שהיו במתחם הדיסקאונט הזה, בעל ה-8 קומות, עד לפני מספר חודשים היו בחנויות הרגילות, ותוך זמן כה קצר הפכו להיות לא רלוונטיים עד להורדה של חצי ממחירם ושינוּ֞ע שלהם למתחמי דיסקאונט שכאלה.

כמויות עצומות של בגדים, שעולים אינסוף סבל אנושי, והכל בשביל מה? כדי להלביש אנשים או להשביע את החזירות האינסופית שלהם?

הפתרון נמצא בידיים שלנו

השינוי כמו תמיד מתחיל מאיתנו. להחרים רשת אחת ולעבור להתחזר ברשת אחרת זה לא פתרון.

תקני בדיוק מה שאת צריכה. בדיוק מה שאת רוצה. בין עם זה חולצה בshein או ג׳ינס של ריפליי.

שלמי כמה שצריך על הפריטים המדוייקים לך, בנראות, בתחושה, בכמות. לעולם אל תכניסי בגד לעגלה רק כי הוא זול.

תקני ככה שתצליחי להנות מכל בגד שיש לך בארון, שאף פריט לא ירגיש לך מיותר, שאף פריט לא יכביד עלייך.

חייבים לקרוא גם:

לא ניתן להגיב